המוח והלשון
בישראל, בעיר חיפה, מוצגת עכשיו התערוכה החשובה של שנות האלפיים. שמה ‘עולמות הגוף’, והיא מציגה באופן אמנותי גופות אנושיים אמיתיים.
התערוכה סוטה ומוזרה. באמתלה מדעית וחינוכית - התערוכה בחיפה מעודדת את הצופים לאורח חיים בריא, נכתב בתוכניה, ומופעים אחרים של התערוכה ברחבי העולם מתמקדים בהיבטים שונים של בריאות הגוף - מוצגים לראווה גופי אדם בתנוחות אמנותיות במובהק. בעבר אוזכר במוח פועלו של הד”ר פרדריק רויש, הרופא ההולנדי בן המאה ה17 אשר היה מעמיד עוברים ואיברים אנושיים בהעמדה אמנותית. הד”ר גונתר פון האגנס, גרמני רב יכולות אשר המציא את שיטת הפלסטיזציה לשימור הגוף האנושי, יכול להחשב יורשו הישיר של רויש זה. בהערת אגב אוסיף כי בכל תמונותיו חובש הד”ר פון האגנס מגבעת. חומר למחשבה.
התמונה המצורפת אינה מהתערוכה בחיפה, אלא ממופע אחר של התערוכה במקום אחר בעולם. בתערוכה בחיפה ראויים לציון מיוחד כמה מוצגים בולטים, אף שכל מוצג סוטה וחריג מקודמהו: בתחילת התערוכה עומד גוף אישה על חבל, ובתנוחה הרואית מרים יד אחת באוויר. ביד מוחזק מה שנראה כמו חרק מן החלל, אך למעשה הוא כל מערכת העיכול שלה דחוסה לכדי כדור. כאומרת - אני איני מערכת העיכול שלי, אני גדולה על מערכת העיכול שלי. בהמשך ראוי לציון שחקן הבדמיגטון שמוחלק לשלוש: החלק האמצעי אינו כולל אף אחד מאיברי הפרצוף: רק מוח ולשון. מוצג אחר הוא אישה עטופה בנקיקי דם אדומים, הנראים בצבע עז. ההבעה על פניה זכורה היטב: כאילו חוותה הארה רוחנית. עוד הבעה ראויה לציון היא זו של האדמירל, אשר ניצב בתוך מיכל התצוגה שלו ומשקיף עם משקפת ימאים לאופק. איבר מינו גדול ומדלדל, כאיבר מינו של הסוס. לסתו התחתונה הוסרה, ועפעפיו אינם, כך שהבעתו מפגרת ומבוהלת. אף שהמוצג בתמונה המצורפת אינו מוצג בתערוכה בחיפה, אני חושב שההבעה שלו מבטאה יפה את התערוכה כולה: אקספרסיבית, עוצמתית, מבהילה ונהדרת.
בסוף התערוכה, כסגיר, מוצגת לראווה בת יענה, פשוטת עור וחשופת איברים פנימיים כמו שאר המוצגים בתערוכה (בתמונה עם הדוקטור גונתר, חובש המגבעת). במופע אחר של התערוכה בעולם מוצגת לראווה גורילה באותו אופן, וגם ג’ירף, ומספרים גם על מוצג פיל בהכנה.
.jpg){kind=link}
התערוכה תמשיך להיות מוצגת עד תחילת השנה הבאה, במוזיאון המדע של העיר חיפה. מי שלא הולך לזה מפספס חוויה רוחנית גדולה.
עמוד הבית העולמי של רשת התערוכות עולמות הגוף, מאת גונתר פון האגנס.
3 תגובות לפוסט “המוח והלשון”
1 נורית וורגפט 1 באוקטובר 2009 בשעה 7:46
גם אני צפיתי בתערוכה בעניין רב. מסכימה עם רוב אבחנותיך. ואולם, יש לשים לב כי נדרשת חדות רגש מסוימת על מנת להבחין בהבעות הפנים של המוצגים. לא ברור לי לאן הד”ר מר פון האגנס מבקש לכוון את מבטנו. מחד ההעמדה היא אמנותית בתכלית, ומבקשת שנלכוד את כל הסצינה, שהיא לכאורה “רגילה” ו”יומיומית”, ומנגד - העניין בסצינה הזו נובע דווקא מן הפרטים, השרירים החשופים, האיברים הפנימיים, שאינם קשורים כלל להעמדה.
טענתי: ניתן לעבור בתערוכה כולה מבלי להבחין שעורם של המוצגים נפשט מעליהם.
2 חופשת סקי באיטליה 16 באוקטובר 2009 בשעה 12:55
לא יודעת מה אתכם, אבל משהו בעסק נראה לי קצת רקוב.. מאיפה יהיו להם גופות להציג?
זה די דוחה אותי.
3 חנה ליכט 6 במרץ 2010 בשעה 2:44
אני לא מאמינה לשום מילה של גוי.
השארת תגובה